26 Jul
26Jul

אם הייתם שואלים אותי, הייתי עונה שכן. אני יודעת בוודאות את הנקודה ממנה הכל השתנה.

אני יודעת בוודאות את הנקודה שממנה הבדיקות שלי חזרו לא תקינות.

ואני גם יודעת שלא היה ביכולתי לשנות שום דבר או לעשות שום דבר אחרת.


אם הייתם שואלים אותי, הייתי עונה שלא. אני לא מאמינה שהסרטן הגיע לחיי כדי ללמד אותי 'שיעור'

אני לא מאמינה בדרך למידה כל כך אגרסיבית וכל כך מטלטלת.

ואני גם מאמינה שכל אחד (כמעט) עושה את המקסימום שהוא יכול לחיות את החיים האלה בצורה הטובה ביותר שהוא יכול.


אם הייתם שואלים אותי, הייתי עונה שזה לא נכון שדברים טובים קורים לאנשים טובים.

לאנשים טובים קורים הרבה מאוד דברים לא טובים ולאנשים לא טובים קורים המון דברים טובים.

אין צדק ואני גם לא מחפשת אותו.


אם הייתם שואלים אותי, הייתי עונה שברור שאצא מזה. ברור שאבריא.

העניין הוא עם הצלקות בגוף ובנפש שישארו אחרי ומה לעזאזל אני אעשה איתם?!


אם הייתם שואלים אותי, הייתי עונה שבכל רע יש גם טוב

ואני מאוד משתדלת לראות את הטוב, לחוש אותו זורם בכל גופי, לעשות טוב יום יום, 

למלא את ימי בדברים שעושים לי טוב, אנשים שעושים לי טוב, תוכניות שעושות לי טוב,

מאכלים שעושים לי טוב, מוסיקה שעושה לי טוב ובכללי לעשות שיהיה לי טוב.


אם הייתם שואלים אותי, הייתי עונה שזה לא תמיד מצליח לי

אבל העיקר הכוונה.





22Apr
הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.